22/7/2001

פעילות הוועד למניעת הרס עתיקות על הר-הבית

הר-הבית כאתר היסטורי

הר-הבית הינו האתר ההיסטורי החשוב ביותר במדינת ישראל. במאה העשירית לפני הספירה בקירוב בנה דוד המלך על ההר מזבח לה'. בעקבותיו בנה כאן שלמה המלך את בית-המקדש הראשון ובכך עוגן הקשר בין העם היהודי להר-הבית הנחשב למקום הקדוש ביותר ליהודים. לאחר חורבן בית המקדש הראשון נבנה על חורבותיו בית המקדש השני וסביבו מתחם מפואר שהשתרע על שטח של 144 דונם. כתלי הר-הבית הנראים כיום שייכים למתחם זה שנבנה על ידי הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה. בית המקדש השני נחשב לאתר הקדוש ביותר גם עבור הנוצרים, ומפורסמת זעקת ישו במקום. במאה השביעית לספירה נבנה על הר-הבית מסגד אל-אקצה שהתקדש כמקום השלישי בחשיבותו עבור המוסלמים. הר-הבית הינו מקום פולחן עתיק יומין בן שלושת אלפים שנה, שלו חשיבות מרכזית בתולדות העמים. מתחם הר-הבית מכיל בתוכו פרקי היסטוריה מאלפים המספרים את תולדותיו בימי גדולה ופאר כמו גם בימי חורבן ושממון. חשיבותו ההיסטורית של הר-הבית בתולדות התרבות האנושית בכלל ובתולדות העם היהודי בפרט הינה ראשונה במעלה ויש לעשות כל מה שניתן על מנת לשמרו כנכס תרבותי ייחודי אין שני לו.

מהות הוועד למניעת הרס העתיקות על הר-הבית

הוועד למניעת הרס העתיקות על הר-הבית הינו גוף ציבורי התנדבותי, א-פוליטי, מורכב מארכיאולוגים, משפטנים, אנשי חינוך וידיעת הארץ, ואנשי ציבור. הוועד קם אד-הוק לצורך מניעת המשך הרס העתיקות על הר-הבית. נקודת המוצא היא כי שום עם בעולם לא היה מסכים שכך ישמידו ויאבדו את שרידי עברו החשובים ביותר, שום מדינה נאורה בת תרבות לא היתה מרשה לגורם כלשהו לעולל בשטח המסור לאחריותה הרס וונדאלי וברברי דוגמת מה שמתרחש על הר-הבית. גם אנחנו לא נסכים ולא נרשה.

קריאה ציבורית

עצומה ציבורית הקוראת לממשלת ישראל להפסיק לאלתר את הפרות החוק והרס העתיקות על הר-הבית פורסמה בערב חג השבועות 2000 על-ידי 140 אנשי רוח וציבור. על העצומה, שהציגה קונצנזוס ציבורי רחב, חתמו גם 82 חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית. בעקבות פרסום העצומה הוגשו בכנסת 9 הצעות דחופות לסדר היום.

פעולות הוועד

הוועד עוקב אחר העבודות המתבצעות בהר-הבית ולצורך כך אוסף מידע כמיטב יכולתו:

I. מקיים טיסות צילום שגרתיות מידי כמה שבועות מעל ההר.

II. משיג מידע הכולל תמונות מתוך הר-הבית, למרות שההר סגור לכניסת לא מוסלמים מאז 28.9.01 וגם קודם לכן מנעו מיהודים להתקרב לאזור החפירות ולראות את המתרחש שם. גם התקשורת הישראלית והבינ"ל מנועה מלעלות להר ולבקר במקום.

III. עוקב אחרי פרסומים בתקשורת הערבית בנושא.

IV. נפגש עם גורמי שלטון בכל התחומים הנוגעים למתרחש בהר-הבית.

V. הוועד פועל כמיטב יכולתו ליידע את הציבור ולהזעיק את התקשורת לעסוק בנושא, והדבר כרוך בקושי רב ובמאמצים גדולים שכן העבודות מתבצעות תחת מעטה איפול והטעייה ממשלתי ומשטרתי.

תיאור מצב הרס העתיקות על הר-הבית

על הר-הבית שורר מצב שערורייתי של הרס עתיקות הן בתקופת הממשלה הקודמת והן בתקופת הממשלה הנוכחית. בשנים האחרונות נוצר מצב בלתי נסבל שלפיו ראש הממשלה נותן אישית אישורים מפעם לפעם לביצוע עבודות על-ידי הוואקף בהליך שאינו חוקי כיוון שעל פי החוק במדינת ישראל רשאים להתיר ביצוע עבודות כלשהן רק הרשויות המוסמכות לכך. ניתנו הסכמות לביצוע עבודות על ידי הוואקף ללא מידע ותכנון מדויק ונקודתי באתר שכל פיסת קרקע בו עשויה להכיל שרידי עבר שערכם לא יסולא בפז. שוררת בהר-הבית התנהגות חסרת אחריות של אנשים חסרי כל רגש והבנה למשמעות הארכיאולוגית המדעית, התרבותית וההיסטורית של אתר זה, שהינו מהחשובים בעולם בכלל ולעמנו בפרט.

בשנת 1996 הוסבו המבנים התת-קרקעיים של אורוות שלמה ומעבר שער חולדה המזרחי, למסגד הגדול ביותר בארץ מאז ומעולם, המשתרע על שטח של 5.5 דונם ומכיל כ - 10,000 מתפללים. שני המבנים הסמוכים הללו, שנבנו על ידי הורדוס בימי הבית השני, שימשו חלק בלתי נפרד של מתחם בית המקדש ומעולם לאחר מכן לא שימשו כמסגדים. באוגוסט 1999 הוסב המעבר של שער חולדה המערבי, שנבנה אף הוא בימי הבית השני כחלק בלתי נפרד של המתחם שסבב את בית המקדש, למסגד חדש המשתרע על שטח של דונם. מבנה זה, שמעולם קודם לכן לא שימש מסגד, הוא בעיקרו מעבר ששימש את עולי הרגל בימי הבית השני שנכנסו אל מתחם הר הבית לאחר שהיטהרו במקוואות שלמרגלות חומות הר-הבית. במבנה זה שמורים שרידי כיפות מעוטרות בגילופים מרהיבים של אומנים יהודיים מלפני 2000 שנים. השרידים הייחודיים הללו מהווים כיום את עיקרו של המסגד החדש ואין כל אפשרות לראותם או להבטיח שלא יושמדו. הסבת המבנים העתיקים הללו למסגדים ובכללם המעברים העתיקים של שערי חולדה, הינה הפרה בוטה ושערורייתית של הסטטוס-קוו, מה גם שנעשתה כחטא על פשע, ללא פיקוח ותיעוד ארכיאולוגי. המילויים העתיקים שנערמו בהם נזרקו ונערכו שינויים פנימיים כדי להתאימם לשמש מסגדים. לקראת סוף 1999, במסגרת עבודות לפתיחת "פתח חירום קטן" למסגד החדש באורוות שלמה, שניתן לו אישור על-ידי רה"מ ללא דרישה לתוכניות כלשהן או לבקרה כלשהי, התרחשה עוד תרמית-ענק על ידי הוואקף, שבמהלכה במשך שלושה ימים ולילות עבדו טרקטורים על הר-הבית ופערו בור להכשרת פתח כניסה רחב ממדים למסגד החדש באורוות שלמה. הבור משתרע על שטח של 2,000 מ"ר ולעומק של 12 מ'. אלפי טון עפר (12,000 מ"ק!!!) הועמסו על-ידי הטרקטורים על כ –250 משאיות שנשאו את תכולתן אל המזבלה!!!. העבודות נעשו תוך הפרה בוטה של חוק העתיקות וחוק התכנון והבנייה בידיעה ובאישור ראש הממשלה ובחסות משטרת ישראל. פעולה זו של הוואקף ביוזמה ובעידוד התנועה האסלאמית הישראלית הינה פגיעה ברברית ופשע ארכיאולוגי באתר ההיסטורי/ארכיאולוגי הדתי הלאומי החשוב ביותר במדינת ישראל.

שטח ענק של 15,000 מ"ר בחלקו המזרחי של הר-הבית נראה מאז כאתר בנייה אחד ענק לאורך 250 מ' של החומה המזרחית, מאורוות שלמה עד שער הרחמים. הוכנסו אל מתחם הר-הבית חומרי בנייה בכמויות עצומות הכוללים בלוקים, אבני ריצוף ובנייה, לוחות עץ, פיגומים, חול, חצץ ומלט. הוכנס להר-הבית משור אבן חשמלי תעשייתי ענק שאורכו כארבעה מטר, וגובהו כשני מטר וקוטר הסכין שלו כמטר. המשור מנסר אבנים עתיקות ומכין מהן אבנים לריצוף ולבנייה, והכל נעשה ללא כל פיקוח ותיעוד ארכיאולוגי.

הוכחות חותכות על פעולות המשור הועברו אל השר לביטחון פנים מר עוזי לנדאו עם כניסתו לתפקיד אך דבר לא נעשה בחודשים האחרונים להפסקת עבודות המשור הממשיך לנסר גם בימים אלו. כמו כן מעולם לא ניתנה תשובה לשאלתנו איך מלכתחילה הותר להכניס כלי משחית אדיר וכה הרסני להר-הבית ומדוע אין מוציאים אותו משם.

הוועד עומד על דעתו כי בתקופת הממשלה הנוכחית נמשכים עבודות הבנייה והרס העתיקות על הר-הבית, נמשכות עבודות של כלים כבדים (כולל טרקטורים ומשור האבן התעשייתי), מוכנסים חומרי בנייה ונמשכות עבודות הריצוף, שלהן תשתית הרסנית המגיעה לעומק של עד מטר.

ב- 11.7.01 שלח הוועד מכתב המפרט באופן עדכני את המשך הרס העתיקות בהר-הבית בימים האחרונים. המכתב נשלח אל נשיא המדינה, רה"מ, השר לביטחון פנים, שרת החינוך, שר המשפטים, השר לענייני ירושלים וראש עיריית ירושלים. במכתב מתוארים:

¨ עבודת הטרקטור הפוגע בקרקע בשטח הר-הבית לאורך החומה המזרחית, וזאת בניגוד לטענות המשטרה כי הופסקה עבודתם.

¨ עבודת משור האבן הענק החותך אבנים עתיקות לאבני בנייה.

¨ המבצע שהחל הוואקף עם התנועה האסלאמית הישראלית בשבועות האחרונים לניקוי 37 בורות מים עתיקים בהר-הבית, אף שהבורות הללו מלאים במילויים עתיקים.

¨ הכנסת חומרי בנייה להר-הבית ובהם חול, חצץ ומלט וזאת למרות טענות המשטרה שאין הכנסת חומרי בנייה להר-הבית מזה חודשים.

¨ הגעת מאות מתנדבים אנשי התנועה האסלאמית הישראלית בשבתות להר-הבית לביצוע עבודות בנייה תוך פגיעה בעתיקות.

¨ כל הפעולות המתבצעות בהר-הבית נעשות ללא כל פיקוח ותיעוד ארכיאולוגי ואנשי רשות העתיקות מנועים מלעלות להר-הבית.

בעקבות פרסומים בעיתונות שבהם הציג הוועד תמונות מתוך הר-הבית המוכיחות באופן חד-משמעי את נכונות טענותיו, הוגשו ב – 9.7.01 עשר!!! הצעות דחופות לסדר היום מצד מרבית סיעות הבית היהודיות כולל מר"צ, העבודה, שינוי, מרכז, ש"ס, ליכוד, יהדות התורה, המפד"ל והאיחוד הלאומי, דבר המבטא קונצנזוס רחב ותמימות דעות נדירה בציבוריות הישראלית לגבי הצורך והחובה לעצור באופן מיידי את המשך העבודות והרס העתיקות על הר-הבית.

התוכניות העתידיות של הוואקף

לפני מספר חודשים נמסר לוועד ממקור מהימן שמטרת עבודות הוואקף בהר-הבית הינה הפיכת כל שטח הר-הבית למקום קדוש מוסלמי בלעדי על-ידי בניית מסגדים עיליים ותת-קרקעיים כדי למנוע דריסת רגל מיהודים במקום.

מן המידע שמצוי בידי הוועד עולה כי בכוונת הוואקף לפנות שוב את ערמות העפר הגדולות שהוערמו שוב בחלקו המזרחי של הר-הבית בהיקף של אלפי ממ"ק ולהתחיל לקרות חלק משטח הריצוף הענק שבוצע במהלך השנה האחרונה ומשתרע על כשישה דונם – 6,000 מ"ר. הידיעות הללו מאשרות את שכבר נודע לנו על הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי העבודות והרקע המגמתי שמאחורי משטחי הריצוף הענקיים.

רשות העתיקות

במהלך השנים האחרונות רשות העתיקות מנועה מלמלא את תפקידה ולפקח באופן יעיל ורצוף בהר-הבית. לפני האירועים שהחלו בחודש ספטמבר 2000 יכלו אנשי הרשות לעלות להר-הבית אך ביקוריהם היו ביקורי תצפית לתפארת המליצה, משוללים כל יכולת פיקוח אמיתית. מתאריך זה ואילך מנועים פקחי רשות העתיקות מלעלות אל הר-הבית כפי שהדבר נמנע מכל מי שאינם מוסלמים.

ההיבט הביטחוני

מלימוד יסודי של הנושא עם גורמי בטחון בכירים ביותר למדנו לדעת כי עבודות הבינוי והרס העתיקות על הר-הבית נעשות ביוזמת התנועה האסלאמית הישראלית הקיצונית, במימונה ובהשתתפותה הפעילה הכוללת גם ארגון מאות מערביי ישראל המובאים באוטובוסים ועולים מידי שבת לביצוע "עבודות-מצוה" בהר-הבית. בעלי תפקידים ביטחוניים בכירים ביותר לשעבר ובהם השר לביטחון פנים מר אביגדור קהלני, ראש המטה ללוחמה בטרור מר מאיר דגן וראשי אגף בשרות הביטחון הכללי מר חזי קאלו ומר יעקב יניב, הביעו דעתם כי הדברים ניתנים לריסון ולפיקוח ללא התנגשות חריפה וקבעו אף למעלה מכך, שאם לא נשכיל למנוע ולעצור כיום את השתוללות הוואקף בהר-הבית עלול המצב להחמיר ולהגיע לקשיים גדולים לאין שיעור בעתיד. זו גם עמדת גורמי הביטחון השונים למעט משטרת ישראל המוכנה גם במחיר של כניעה והשלמה עם הפרות חוק בוטות והרס עתיקות מסיבי, להתעלם מן המתרחש בהר-הבית.

מועצת רשות העתיקות

מועצת רשות העתיקות קראה מספר פעמים לממשלה לעשות מידית להפסקת הרס העתיקות על הר-הבית. להלן נוסח הודעת מועצת הרשות מתאריך 22.1.01: "בתוקף תפקידה עפ"י חוק רשות העתיקות ה'תשמ"ט - 1989 ומתוך דאגה עמוקה לגורל העתיקות במתחם הר-הבית החליטה מועצת רשות העתיקות לקרוא לממשלת ישראל למנוע כל פגיעה נוספת בעתיקות האמורות, ולאפשר לאנשי רשות העתיקות לקיים פיקוח ארכיאולוגי יעיל ורציף במתחם זה"

ראש הממשלה לשעבר מר אהוד ברק

פניותינו החוזרות ונשנות אל רה"מ לשעבר במשך קרוב לשנה, שבהן התרענו על הפגיעות החמורות בעתיקות הר-הבית ודרשנו להפסיקן מיד לא נענו. כמו כן לא נענו בקשותינו להיפגש עמו ובכללן בקשה לפגישה דחופה וקריאה דחופה להפסיק באופן מיידי את הפגיעה החמורה בעתיקות הר-הבית שעליה חתמו טדי קולק, חיים גורי, א.ב. יהושע, יזהר סמילנסקי, יהודה עמיחי, פרופ. אבי רביצקי, אלוף מיל. מאיר דגן, אלוף מיל. צביקה זמיר, אלוף מיל. שלמה להט (צ'יץ), אלוף מיל. יצחק חופי, אלוף מיל. יורם יאיר (ייה) ורבים אחרים.

בדיון שהתקיים לפני שנה אצל רה"מ ב – 28.6.00 תמכו גורמים בכירים ביותר בדרישותינו ובהם היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל רשות העתיקות, ראש עיריית ירושלים, מועצת הרבנות הראשית וגורמי ביטחון בכירים - אך ללא הועיל ורה"מ אישר את המשך עבודות הוואקף בהר-הבית וכך גם לאחר מכן.

פגישות נציגי הוועד

חברי הוועד נפגשו עם נשיא המדינה משה קצב, השרים לביטחון פנים שלמה בן-עמי ולאחריו עוזי לנדאו, השרים האחראים על ענייני ירושלים חיים רמון ולאחריו אלי סוויסה, ראש עיריית ירושלים, היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, מנכ"לי רשות העתיקות אמיר דרורי ולאחריו שוקה דורפמן, ממ"ז ירושלים לשעבר במשטרה ניצב יאיר יצחקי, גורמי ביטחון וגורמי שלטון בכירים העוסקים בענייני ירושלים והר-הבית בהיבטים השונים: ביטחוניים, משפטיים ואחרים. בפגישות הרבות עם הדרג המדיני הוברר לנו שהאישור לעבודות ניתן מבלי שהם ראו תוכניות, ירדו לפרטים, התעמקו בנתונים, וקבעו סייגים !

עתירה לבג"ץ

ב – 8.3.01 עתר הוועד לבג"ץ (בג"ץ 1933/01) וביקש מתן צו על תנאי וצו ביניים דחוף ביותר להפסקת כל העבודות בהר-הבית, תוך צירוף חוו"ד של ארכיאולוגים מומחים המעידים על הפגיעה החמורה בעתיקות המקום ושל גורמי ביטחון בכירים, המעידים שניתן לעצור את המשך העבודות ולמנוע אותן.

בין מגישי העתירה טדי קולק, עמוס עוז, יזהר סמילנסקי, פרופ. אבי רביצקי, דר. מאיר פעיל, מיכאל גל, ארכיאולוגים בולטים ובהם פרופ. משה כוכבי, פרופ. עמיחי מזר, פרופ. אהוד נצר, פרופ. עמוס קלונר, דר. גבריאל ברקאי ודר. אילת מזר, ואנשי ביטחון בכירים לשעבר ובהם צבי זמיר, יצחק חופי, שלמה להט ודן שומרון ורבים אחרים.

במהלך הדיון הביעו שופטי בג"ץ את הערכתם כי לאור העובדה שרה"מ שרון ושרי החינוך, הביטחון והפנים הנוכחיים חתומים על העצומה הציבורית מיוני 2000 הקוראת למניעת הרס העתיקות בהר-הבית, תפעל הממשלה הנוכחית כנדרש. לאור גישה זו של השופטים ובהמלצתם משך הוועד את העתירה תוך שמירת הזכות לחזור ולפנות לבג"ץ באם מדיניות הממשלה הנוכחית בנושא הרס העתיקות על הר-הבית לא תשתנה כנדרש.

משטרת ישראל

חילוקי דעות לגבי המצב העובדתי בין דיווחי משטרת ישראל לבין המידע שבידי הוועד נמשכים מראשית פעולת הוועד. לכל אורך חודשי פעולות הוועד מכחישה משטרת ישראל את הממצאים שהוועד מביא בפני גורמי השלטון השונים והתקשורת. המשטרה תוקפת ומכפישה את פעולות הוועד ומסרבת מזה חודשים ארוכים להיפגש עם חברי הוועד כדי לבחון ולבדוק את העדויות והממצאים החד משמעיים הנמצאים בידיו ומאמתים את טיעוניו והדבר מעורר תמיהה לגבי גוף שתפקידו לחקור, לאמת את הנתונים, ולדווח אך אמת.

לצערנו דיווחי המשטרה לגורמי השלטון השונים אינם תואמים את המציאות בהר-הבית שעליה אנו חוזרים ומתריעים. דוגמה אחת מני רבות להמחשת מעמדה של המשטרה, הנוכחת בהפרות החוק הבוטות בהר-הבית, מאפשרת אותן ומתכחשת לכל מי שמצביע על עצם קיומן היא הדוגמה הבאה: לאחר שחברי הוועד דיווחו בע"פ לשר לביטחון פנים דר. עוזי לנדאו על משור האבן הענק שהוכנס להר-הבית (משור 4 מ' אורך, 2 מ' גובה, סכין באורך 1 מ') ומנסר אבנים עתיקות באופן שוטף, דיווחה לו המשטרה שמדובר במשור קטן לחיתוך אבני ריצוף. לאחר מכן טענה המשטרה לחילופין שהמשור על אף שנמצא בהר-הבית אין הוא פעיל או שהוא מנסר רק אבנים חדשות. לאור הכחשות המשטרה וטענתה שמדובר רק במשור מרצפות קטן, נאלץ הוועד לחשוף את תמונת המשור הענק ובכך לסתור את טענות המשטרה, אך למרות זאת נמשכת פעולת המשור ברציפות מאז ועד היום כפי שגם נאלץ להודות לאחרונה נצ"מ ניסו שחם, מפקד העיר העתיקה, בפני וועדת החינוך של הכנסת שהתכנסה ב – 23.7.01.

בדיון זה בוועדת החינוך, על אף הכחשות משטרת ישראל ורשות העתיקות, הביעה הוועדה אמון בממצאים ובעובדות שהציג הוועד לפניה וקבעה שגם בימים אלה נמשכות העבודות ונמשכות הפגיעות בעתיקות בהר הבית.

ראש הממשלה מר אריאל שרון

כמו קודמו, גם רה"מ הנוכחי לא עונה לפניות הוועד אליו ולא מוכן להיפגש אתנו, בין השאר לא נענה מכתב דחוף ביותר שהופנה אל רה"מ במרץ השנה בעקבות הרס מאסיבי ביותר של עתיקות ושל מבנה קשתות עתיק בסמוך לחומה המזרחית של הר-הבית.

מכתב מפורט נוסף נשלח אל רה"מ ב – 12.6.01, שבו נדון המשך הרס העתיקות המאסיבי בהר-הבית ובקשותנו להפסיק מיידית את כל העבודות הבלתי חוקיות של הוואקף, להוציא מההר את משור האבן התעשייתי והטרקטורים, וכן להיפגש עמו בדחיפות. גם למכתב זה לא הגיע כל מענה.

דרישות הוועד

I. לשמור את הסטטוס-קוו בהר-הבית שהוא אתר בעל חשיבות היסטורית ראשונה במעלה. אם בגלל הרגישות הרבה למעמדו של הר-הבית לא ניתן לערוך בתחומו מחקר מדעי וחפירות ארכיאולוגיות, בודאי שאין להתיר בתחומו בינוי והרס בלתי הפיך.

II. להקפיד שלא תבוצענה עבודות חפירה, בנייה, הריסה וכיוצא בזה, אלא באישור הרשויות המוסמכות לפי חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 וחוק העתיקות תשל"ה – 1978.

III. להפסיק באופן מיידי כל עבודה המתבצעת כיום בהר-הבית שלא לפי חוקי העתיקות, התכנון והבנייה ולהוציא מן ההר את הטרקטורים וכלי העבודה הגדולים שבאמצעותם מתבצעות העבודות ובכללם משור האבן התעשייתי.

IV. להורות למשטרת ישראל לאכוף את חוקי העתיקות, התכנון והבנייה בהר-הבית. לערוך סיורים שוטפים בתדירות גבוהה, כל יום, בכל חלקי הר-הבית, ולמנוע ולסכל כל פעולה בלתי חוקית המתבצעת במקום.

V. לפתוח באופן מלא וחופשי את כל מתחם הר-הבית לביקור וסיקור שוטף של התקשורת הישראלית והבינלאומית. דבר זה הנמנע כעת הינו הפרה בוטה של חופש העיתונות והמידע במדינה דמוקרטית ושלילת זכות הציבור לדעת ללא כל בסיס חוקי. סגירת ההר לתקשורת מאפשרת לוואקף להסתיר את הפשעים הארכיאולוגיים והעבירות שהוא מבצע על ההר מעיני הציבור בישראל וכלל העולם התרבותי.

VI. דרישה לפיקוח קבוע, שוטף יומיומי ואמיתי בכל חלקי הר-הבית של רשות העתיקות שתפקידה הוא להגן ולשמור על העתיקות בכל מקום ועל אחת כמה וכמה במקום בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית כמו הר-הבית.

בברכה

חברי הגרעין הפעיל של הוועד

ד"ר גבריאל ברקאי

עו"ד ד"ר שמואל ברקוביץ

יעקב יניב

עו"ד ישראל כספי

ד"ר אילת מזר

פרופ' עמוס קלונר

חלק מחברי הוועד : טדי קולק, חיים גורי, א.ב.יהושע, יזהר סמילנסקי, פרופ. אבי רביצקי, מאיר דגן, צבי זמיר,יצחק חופי, יורם יאיר (ייה), שלמה להט, פרופ. אברהם בירן, דר' גבי ברקאי, דר' עו"ד שמואל ברקוביץ, מיכאל גל, ישראל כספי, פרופ. עמי מזר, דר. אילת מזר, דר.זאב משל, פרופ. אהוד נצר, פרופ' אברהם בירן, פרופ' עמוס קלונר, דר. אורית צור, עמוס עוז, משה לנדאו, מאיר שמגר, פרופ' אפריים שטרן.