סנסציה או זיוף? תעלומת כתובת האבן השחורה של המלך יהואש

מאת נדב שרגאי

ארכיאולוגיה / במכון הגיאולוגי קובעים : כתובת שנמצאה באזור ירושלים - ממצא דרמטי מימי בית המקדש הראשון

כתובת המיוחסת ליהואש מלך יהודה, שמלך בירושלים בסוף המאה התשיעית לפני הספירה, נבדקה במשך חודשים ארוכים בידי שני מדענים ידועי שם מהמכון הגיאולוגי בירושלים, והללו אישרו את גילה הקדום. הכתובת, בת כעשר שורות - שנמצאה כנראה בהר הבית - מופיעה על טבלת אבן שחורה בכתב פיניקי עתיק וכתובה בגוף ראשון. היא מתארת את "בדק הבית" שערך יהואש בבית המקדש כמעט באותו האופן שבו מתואר הדבר בספר מלכים ב' פרק י"ב.

ד"ר גבי ברקאי, מחשובי הארכיאולוגים בישראל, אומר כי אם אכן מדובר בממצא אותנטי ולא בזיוף, הרי שמדובר בגילוי חסר תקדים, אם לא החשוב ביותר עד כה בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ושל ירושלים. אם אכן כך, זוהי עדות קדומה למדי, ראשונה מסוגה וחיצונית לתנ"ך, המתארת התרחשות מהתנ"ך, כפי שהוא מוכר לנו כיום. ברקאי - שחשף ופירסם את לוחיות ברכת הכהנים שנמצאו בכתף הינום בירושלים - אומר שתגלית מעין זאת, המעידה לכאורה על קיומו של המקדש, שאין לנו אודותיו שום ראיה מחוץ למקרא, חייבת להיחשף לציבור ולחוקרים, ולא להישאר בגדר סוד. זאת, כדי שניתן יהיה להעריך אותה ואת מהימנותה.

מחקר מפורט אודות הכתובת עתיד להתפרסם בתוך כשבועיים בקובץ המחקרים שמוציא המכון הגיאולוגי מדי שנה. את המחקר כתבו ד"ר שמעון אילני - גיאוכימאי ומומחה לארכיאומטריה, ד"ר אמנון רוזנפלד - מומחה לתורת המאובנים שערך בעבר חקרים רבים ביחד עם ארכיאולוגים ומיכאל דבורצ'ק - הטכנאי הראשי של המכון הגיאולוגי. האחרון היה אחראי לבדיקה במיקרוסקופ האלקטרוני, שאישר - לדברי שלושת החוקרים - את האותנטיות של הממצא, לצד בדיקות רבות נוספות. במחקר יופיע תצלום של הכתובת.

החוקרים אינם כותבים היכן נמצאה הכתובת המלכותית לכאורה, מלבד ציון הטענה שנמצאה באזור ירושלים, אולם באופן בלתי רשמי נמסר שהיא הוצאה על ידי פלשתינאים מהר הבית בחפירות הנרחבות שביצעו שם מוסלמים בשנים האחרונות. הכתובת נמכרה לאספן עתיקות גדול בישראל, שאותו מייצג עו"ד יצחק הרצוג (לשעבר מזכיר הממשלה טעם מפלגת העבודה). וכיום מועמד לכנסת

הכתובת הובאה גם לפני אנשי מוזיאון ישראל והאספן הציעה למכירה למוזיאון, אולם האוצרים במוזיאון שבדקו אותה הטילו ספק באותנטיות שלה, אף שלא קבעו באופן חד-משמעי שהיא מזויפת.

ד"ר אילני וד"ר רוזנפלד סירבו אתמול לשוחח עם "הארץ" בעניין זה, אולם במכון הגיאולוגי אומרים שלא ייתכן שבדיקה כה יסודית - המתבססת על פרמטרים שונים ורבים - לא תגלה זיוף, אם אכן היה כזה. המסקנה מכך, אומרים במכון, היא שמדובר בממצא אותנטי ובסנסציה ארכיאולוגית בקנה מידה עולמי.

הכתובת המיוחסת ליהואש מלך יהודה מרוממת ומפארת את התיקונים שביצע בדרך דומה מאוד לזו המתוארת בספר מלכים, כולל פנייתו של יהואש לכהנים לאסוף תרומות מהציבור לצורך פרויקט שיפוץ בית המקדש הראשון, קניית העצים "ואבני המחצב". בכתובת מופיעים, בין השאר, חלקים מהפסוק: "ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם, לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים".

לפי השערת החוקרים, אבן החול שעליה נחקקה הכתובת הובאה מדרום ירדן, או מאזור ים המלח. הכתב עליה זהה כמעט לחלוטין לכתבת חזאל מלך ארם, שנמצאה בתל בכתובת מישע מלך מואב ולכתב מכתו דן. את חלקה המרכזי של האבן חוצה סדק ובתוך האותיות, על גבי לוח האבן וגם בסדק נמצאו גרגירי זהב. על פי השערת אנשי המכון הגיאולוגי, הגרגירים הם תוצאה של אירוע התכה, שניתן אולי לשייך לשריפת העיר ירושלים.

התיארוך של החומרים שבהם התכסה הלוח במשך השנים מצביע על השנים 400-200 שנה לפני הספירה. אילני ורוזנפלד משערים שתיארוך זה מייצג את פרק הזמן שבו הציפוי החל להיווצר מתחת לאדמה בתנאי קבורה. אם ההשערה נכונה, הרי שהלוח היה חשוף במשך מאות שנים כתב. והתכסה באדמה רק כ-600-500 שנה לאחר שנכתב.

לדברי ד"ר ברקאי, "אם אכן מדובר בטקסט מספר מלכים, בממצא מהר הבית, ובממצא אותנטי - הרי שמדובר בסנסנציה. הבעיה היא שהנסיבות של התגלית אינן ברורות. והבעיה היא שמדובר בבדיקה של גיאולוגים ולא של אפיגרפים (חוקרי כתובות), של היסטוריונים, או של חוקי התפתחות צורת האותיות. צריך להמתין לפרסום הרשמי, ולבחון את הממצא בזהירות, ובוודאי שאין לפסול שום אפשרות. חבל", הוסיף ברקאי, "שעניין מן הסוג הזה נשמר בסוד, כנראה ממניעים עסקיים".

נדב שרגאי